#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הכוונה במה שאמר שאול, ""שאל בן מי זה העלם"" הרי מעיקרא קרא לו נער?<br>ומה היה המשך המעשה?"	אמר לאבנר הלכה נעלמה ממך אם בן מואבית כשר, צא ושאל בבית המדרש.<br>אמרו לו מואבי ולא מואבית, והקשה להם דואג ככל מה שהקשה לאבנר, והעמידם.<br>וסברו לאסור, עד שעמשא בן יתר נטל חרב ואמר כל שאינו מקבל ידקר בחרב, כך מקובלני משמואל מואבי ולא מואבית.	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי האי דכתיב בן איש ושמו יתרא הישראלית, וכתיב יתר הישמעאלי?<br>ואיך שמעו לו הרי אמר את ההלכה אחר שבא מעשה לידו?	שאחז חרב כישמעאל ואמר שכל שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב, מואבי ולא מואבית.<br>ומשום שאמר כן משם שמואל הרמתי, שעדיין היה חי, ואיכא לברורי.	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' מקורות הובאו להתיר מואבית? (2)<br>ומה ענו לקושיית דואג דהיה להם לקדם נשים לקראת נשים? (2)	מואבי ולא מואבית. וכן על דבר אשר לא קידמו אתכם, ואיש דרכו לקדם.<br>ולא קידמו לקראת נשים, דכתיב כל כבודה בת מלך פנימה. וכתיב ויאמרו לו איה שרה אשתך וכו'.	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הכוונה בקרא ד'פיתחת למוסרי'?<br>ובהא דכתיב 'נפלאותיך ומחשבותיך אלינו' ולא אלי?<br>ובקרא ד'אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי'?	"שתי מוסרות שהיו עלי פיתחת, דהיינו רות המואביה ונעמה העמונית.<br>שישב רחבעם בחיקו, ואמר לו דוד עלי ועליך נאמרו מקראות אלו של מואבי ולא מואבית, עמוני ולא עמונית.<br>אני אמרתי עתה באתי, ולא ידעתי שכבר כתוב עלי במגילת ספר, שתי בנותיך הנמצאות, והיינו ג""ש ממצאתי דוד עבדי."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בת גר עמוני שנשא עמונית - לכהן לרבי יהודה ולר' יוסי?<br>ובת גר עמוני שנשא ישראלית?	"לרבי יהודה אסורה דלא עדיפא מכל גר שבתו אסורה לכהן. דבת גר זכר כבת חלל זכר.<br>לר' יוסי המתיר בכל גיורת מתיר גם הכא כשאין עבירה בנישואיה.<br>ובבת גר עמוני שנשא ישראלית, לר""ל אסורה לכהן בק""ו מכה""ג באלמנה. לריו""ח מותרת מדרשה דעמיו בעמיו."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזו ילפותא ס""ד לאסור בת גר עמוני שנשא עמונית לכהן?<br>ומה דחו ע""ז? ומה יוכיח?<br>ומה דחו מ""מ?<br>וכלפי אופן כן קיימת הילפותא?<br>ומה הדין בזה?"	"מאלמנה לכה""ג שבתה אסורה לכהונה. <br>וכ""ת שכן ביאתה בעברה, חלל יוכיח. וכ""ת שכן יצירתו בעבירה אלמנה לכה""ג תוכיח. ואיכא צה""ש.<br>ודחו מה להנך שיש בהם צד עבירה.<br>ומ""מ בעמוני שנשא בת ישראל שפיר איכא למילף מאלמנה, שכן ביאתו בעבירה.<br>ומ""מ ריו""ח מכשירה לכהונה מדרשה דעמיו בעמיו."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן דרש ריו""ח להכשיר בת עמוני שנשא ישראלית לכהונה ולא יליף ק""ו מאלמנה לכה""ג שבתה אסורה? (תרי לישני).<br>ולל""ב בזה מנ""ל דכ""ה הדין גם בבת גר מצרי שנשא ישראלית?"	"לל""ק דריש מעמיו יקח אשה, עמיו מעמיו שהיא משני עממין, מישראלית ועמוני, או ישראלית ומצרי.<br>לל""ב דריש עמיו מעמיו שהיא משני עממין, שאחד מאותם עממין מחולק לב' עמים, דהיינו עמוני שיש חילוק בין זכרים לנקבות.<br>ולפי""ז גר מצרי ילפינן בצה""ש מעמוני שנשא בת ישראל, ואם נפרוך מה לו שכן נקבות מותרות, מצרי שני יוכיח, שבתו כשרה לכהונה. וכ""ת משום שאין ביאתו בעבירה, עמוני בישראלית יוכיח."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך פירש ריו""ח את הברייתא דלהלן ששנו לפניו:<br>אשה עמונית כשרה?<br>בנה מעמוני פסול?<br>ובתה מעמוני כשרה?<br>בד""א בעמוני ועמונית שנתגיירו, אבל בתה מעמוני פסולה?<br>ועל מה אמר לו ריו""ח פוק תני לברא ומדוע?"	"עמונית כשרה - עמוני ולא עמונית.<br>בנה מעמוני פסול - דהא עמוני הוא.<br>בתה מעמוני כשרה - לאו היינו לקהל דפשיטא דלא גרעה מינה. אלא לכהונה.<br>ובתה מעמוני פסולה - לאו היינו עמוני שנשא עמונית, דא""כ היינו דאמרינן דבתה מעמוני כשרה. אלא בעמוני שנשא בת ישראל, וס""ל דפסולה לכהונה בק""ו מאלמנה.<br>וא""ל ריו""ח פוק תני לברא, דאיהו אית ליה דבת עמוני שנשא בת ישראל כשרה לכהונה, דדריש עמיו מעמיו."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאיזה ק""ו סבר ר""ש להתיר נקבות של מצרי?<br>ומה השיבו רבנן (למסקנא בקצרה)?<br>ומה ענה להם ר""ש ומה כוונת דבריו?"	"ק""ו מעמוני ומואבי שאיסורם איסור עולם והותרו הנקבות.<br>וא""ל רבנן אם קבלה נקבל, ואם לדין יש תשובה. והיינו משום דאיכא צה""ש מעריות וממזר וחלל דחייבי עשה.<br>וא""ל קבלה אני אומר. ופירשו דאיהו ס""ל ק""ו ולית ליה תשובתם. (דלדידיה אין חלל מחייבי עשה). ולדבריהם אמר להם דיש לו גם קבלה על כך.<br>ועוד אמר להם דמקרא מסייעו, בנים ולא בנות."	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<p>מהיכן דחו רבנן את הק""ו דר""ש להתיר נקבות במצרי בק""ו מעמוני?<br>ומה פרכו ע""ז?&nbsp; ומי יוכיח?<br>ומה דחו על הצד השווה?<br>ומה השיבו? ובמה פליג ר""ש?</p>"	"<p>עריות יוכיחו שאין איסורם איסור עולם ונאסרו הנקבות. והקשו דמה להם שכן כרת.<br>ואמרו ממזר יוכיח שהוא בלאו ונאסרו הנקבות. ודחו דמה לו שכן איסורו איסור עולם. וחזר הדין.<br>ודחו דמה להצה""ש שיש בו צד כרת.<br>אלא ס""ל לחכמים כראב""י דיש חלל מחייבי עשה, וחלל זה יוכיח שהשווה בו נקבות לזכרים. וכ""ת שאין איסורו איסור עולם, עריות יוכיחו, וחזר הדין.<br>ולר""ש אין חלל מחייבי עשה, וליכא למיפרך.</p>"	יבמות דף עז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם גיורת מצרית מותרת בקהל לר""ש ולר' יהודה? ומנ""ל?<br>ומה הכרחו דר' יהודה לומר כשיטתו?"	"לר""ש - מותרת, בק""ו מעמונית, ועוד דכתיב בנים אשר יוולדו להם, ולא בנות.<br>לר' יהודה - אסורה, דכתיב אשר יוולדו להם, הכתוב תלאן בלידה.<br>ור' יהודה הוכרח לזה, דאם יאמר שהיא מותרת הא לדידיה קהל גרים איקרי קהל, ויהיה מצרי אסור במצרית, ולא משכח""ל שיהיה דור שלישי המותר בקהל."	יבמות דף עז		
